תל אביב היא עיר הולדתי. אני מכירה אותה כמו את כף ידי.
מאז שעזבתי אותה לטובת הקמת משפחה, אני חוזרת אליה שוב ושוב כתיירת ואוהבת כל רגע ורגע שאני נמצאת בה.
הפעם חזרתי לשם יחד עם ביתי סתיו בת ה 13, במטרה לחוות את מצעד הגאווה. ציפינו לאירוע עירוני, חביב, מאורגן ומוסיקלי- בפועל קיבלנו טיול של יום שלם בתל אביב. ו… אירוע בינלאומי, שלא נופל במידותיו מאירועים כאלו בלונדון או ניו יורק!
אז… השכמנו קום כדי להגיע לתל אביב לפני סגירת הכבישים ומצאנו את עצמנו בשעה 8:30 כבר נושמות אוויר ים צלול וקריר! לאחר שהחננו את הרכב בחניון התחנה.
אז מה עושים עד 11, שעת פתיחת האירועים במתחם הגאווה בשדרות בן ציון ליד דיזנגוף סנטר?
הנה לכם פוסט של הצעה למסלול טיול מהנה של יום בתל אביב
שכונת נווה צדק הציורית:
התחלנו את היום הזה בנווה צדק הציורית, צעדנו בסמטאות השכונה, המעוטרת במבנים עתיקים, חדשים ומשוחזרים. פגשנו בדרך המון ציורי גרפיטי יפהפיים!
שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1882, על ידי מספר משפחות יהודיות מיפו, שרצו לצאת מחוץ לגבולות יפו, שהיתה אז מרכז העניינים, ולכן מחירי הדירות שם היו יקרות עבור העולים שהגיעו אז לארץ. אחד ממייסדי השכונה היה אהרון שלוש, שכיום הרחוב הראשי בשכונה נקרא על שמו.
בתחילת המאה ה 20, השכונה מאוד שגשגה והגיעו אליה המון אנשי רוח שהתגוררו בשכונה. בינהם היו: הרב קוק, שהיה רבה הראשון של יפו, הסופר ש"י עגנון, שבספרו "תמול שלשום" תיאר את השכונה מנקודת ראותו, הצייר נחום גוטמן ועוד. (מתוך ויקיפידיה).
אימי ז"ל נולדה בנווה צדק. במשך שנים לקחה את כל בני המשפחה לסיורי שורשים בשכונה. נהגנו לבקר את הבית בו היא גדלה כילדה וכנערה, את בית הספר לבנות בו למדה, שהיום הוא לא אחר מאשר מרכז סוזן דלאל היפה. גשר שלוש העתיק וההיסטורי שעובר בשכונה עליו שחקו כילדים, ואת מקום מסילת הברזל שחצתה את השכונה ועברה בה הרכבת בין יפו לירושלים.
הביקור הזה בנווה צדק, החזיר אותי בגעגוע אל הזכרונות של אימי, שדאגה להשריש בנו את האהבה לארץ ולטיולים והיום אני מנסה ומשתדלת להעביר זאת לבנותיי.
שוק הכרמל:
משם המשכנו לשוק הכרמל הצבעוני, אליו הגענו דרך מסוף האוטובוסים כרמלית.
שוק הכרמל הוא השוק המרכזי של תל אביב. הוא מתחיל במתחם הכרמלית ומסתיים ברחוב אלנבי, במפגש הרחובות: נחלת בנימין-אלנבי-שינקיו-קינג ג'ורג', או כפי שנקרא: כיכר מגן דוד. בשוק ניתן למצוא ממוצרי מזון איכותיים, פירות, ירקות, דגים, בשרים, לחמים דוכני מיצי פירות וקינוחים, ועד בגדים, צעצועים, פרחים, מזכרות ועוד.
באזור הכניסה לשוק (מכיכר מגן דוד), ניתן למצוא בדרך כלל מופעי רחוב של זמרים, נגנים שמנעימים לעוברים ושבים שם מכישרונם. בשנים האחרונות, גם הוצבו במתחם מטריות התלויות מלמעלה, מראה צבעוני ומלבב.
מדרחוב נחלת בנימין:
בסוף השוק (או בתחילתו, תלוי מאיזה כיוון מגיעים 🙂 ), קרוב למפגש הרחובות בכיכר מגן דוד, פנינו ימינה ונכנסו אל מדרחוב נחלת בניימין, שם מתקיים יריד אומנים קבוע בימי שלישי ושישי. לא כל אחד יכול להציע את מוצריו, אלא ישנה ועדה עירונית הבוחנת כל אומן המבקש להשתתף ביריד. אחד מתנאי הסף הוא יצירות שהאומן יוצר במו ידיו, ואף הוא זה שמוכר את מוצריו.
האתר הרשמי של אומני מדרחוב נחלת בנימין
מעבר לדוכנים המיוחדים של אומני המדרחוב, מומלץ להרים את הראש אל עבר המבנים היפים ומשוחזרים ברחוב, שעם השנים הוקמו בו מסעדות ובתי קפה וכן מלונות בוטיק יפהפיים בבתים המשוחזרים.
סמטה אלמונית וסמטה פלונית:
חזרנו לרחוב המלך ג'ורג', והלכנו לאורכו תוך שאנו פוגשות את סמטה אלמונית וסמטה פלונית, וביתי זוכה לסיפור האגדה מאחורי בחירת שמות הרחובות האלו, סיפור שסופר לי עוד מפיה של אימי ז"ל.
הסמטאות יוצאות מרחוב קינג ג'ורג' ומקבילות אחת לשניה. בכניסה לסמטה פלונית מוצבים שני עמודים שסמלו את הכניסה לסמטה, ובסופה מוצב פסל אריה. מדובר על שני רחובות מאוד קטנים, אך הסיפורים סביבם רבים.
אימי ז"ל ספרה שהאגדה מספרת, שבקצה סמטה פלונית הוקם בית של אחד ממקימי הישוב, האדריכל מאיר גצל שפירא, אשר רצה לקרוא לרחובות הקטנים האלו על שמו ועל שם אשתו, אך ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזינגוף התנגד לכך. יש הטוענים שהיו מסוכסכים ביניהם, ולכן דיזינגוף לא אישר את השם, וכדי להעליבו קרא לסמטאות בשמות חסרי משמעות, וכך הן נקראות עד היום.
הסמטאות בלב העיר, כל כך שקטות וקסומות, תחושה של כפר קטן בתוך העיר.
מצעד הגאווה תל אביב 2019 – אנו שתיים מתוך רבבה
זוכרים שבעצם הגענו לתל אביב לרגל מצעד הגאווה?
אז משם הגענו ישירות אל אזור פתיחת אירועי הגאווה, כשאלפי אנשים נמצאים במתחם (באותו רגע לא הבנו שאנו שתיים מתוך 250,000 איש!!).
התחלנו את המצעד בהתרגשות רבה, עם כמות האנשים הבלתי הגיונית של 250,000 איש!! אך חייבת לציין שהיה מאורגן ומאובטח למשעי!
צעדנו לאורך רחוב בוגרשוב, כשמוסיקה מלווה אותנו ברקע, אנשים יוצאים מהמרפסות ומריעים לצועדים, צעדנו עד רחוב הירקון ומשם לטיילת הרברט סמואל. בטיילת עצרנו למנוחה וצפייה בתהלוכת המשאיות הצבעוניות שעברה על פנינו, כשלבסוף ליווינו אותן עד גן צ'ארלס קלור.
באמצע עוד הספקנו לרחוץ בים, כי אין תל אביבי שחוזר למקום הולדתו ולא נכנס לים!
בסיום היום חזרנו לרכבנו, שחנה בחניון "התחנה". תכננו זאת מראש כך שמקום החנייה יהיה קרוב למקום סיום המצעד. היה יום ארוך, חם, מהנה ובעיקר מיוחד במינו.
מפה לשם, צעדנו 10 ק"מ!!
תל אביב מדהימה בכל זמן ובכל מצב, אפשר לבלות בה ימים שלמים ומהנים. היא מתאימה לכל גיל, ולכל הרכב מטיילים. ואם תרצו לטייל בה, מוזמנים לפנות אליי לבניית תכנית טיול מותאמת אישית.
ובנימה אישית, אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לאימי היקרה ז"ל, אשר דאגה להנחיל לנו את אהבת הארץ והמקום, דאגה לספר לנו סיפורי חיים נוסטלגיים וגם אגדות סביב המקומות, סיפורים שמלווים אותי לכל מקום ובמיוחד בתל אביב, שם סבבו רב שנות חיינו כילדים. והיום אני מנסה להנחיל זאת לבנותיי.
26 Comments
פוסט נהדר. אחד מהאזורים היפים בת"א
תודה גלית! זה באמת אזור מדהים, שיש בו כל כך הרבה מה לעשות.
מקסים! ושנזכה לחוות את זה בקרוב 🙏
תודה רבה ליאת! הלוואי ואמן! 🙂
נהנתי לקרוא. במיוחד אהבתי את החיבור האישי באמצעות הסיפור של אמא שלך.
תודה רבה ריבה, שמחה ממש שנהנית. מרגש אותי מאוד, כי משתדלת לכתוב מהלב 🙂
איזה פוסט מקסים! פיסות מידע מרתקות 🙂 עשית לי חשק לטייל איתך
תודה מיטל! שמחה כל כך שנהנית. מוזמנת בכייף לטייל איתי 🙂
יופי של פוסט על תלאביב, העיר שלי, האהובה עליי בעולם 💜💜💜
תודה יפעת, אכן, אין על העיר ללא הפסקה הזו, שתמיד תמיד יש מה לעשות בה.
תל אביב היא גם עיר הולדתי ואני נהנית לחזור אליה פעם אחר פעם. תמיד יש מה לגלות. אהבתי את הפוסט, את המסלול שהצעת והמחווה לאמא מרגשת. יפה!
תודה הרבה איריס. לגמרי עיר שלא מפסיקה להפתיע 🙂
מעניין מאוד. רעש ובלגן הם שני הדברים הכי שנואים עלי בעולם, אבל הפוסט שלך גרם לי לחשוב על זה בצורה אחרת. תודה
תודה רבה נעה. באמת הרבה רואים את תל אביב כרעש ובלאגן, אבל אני תמיד רואה את היופי והייחודיות שבה.
יופי של המלצות לסיור בתל אביב. אני מקווה שאת תפנקי אותנו בעוד זכרונות של אימך ז"ל. אז מי הוא אותו נכבד שהסתכסך על דיזינגוף ? השארת אותי סקרנית לגבי פלוני ואלמונית.
תודה ינינה. אני אנסה לשזור עוד סיפורים של אימי בפוסטים הבאים (יש עוד כמה על הקנה עם סיפורים שלה 🙂 ).
לשאלתך, הנכבד שהסתכסך עם דיזינגוף היה האדריכל שבנה את הבתים ברחובות האלו, מאיר גצל שפירא, שמסתבר שהוא מתקשר לעוד סיפור חיים שלי, כי השכונה בה נולדת וגדלתי נקראת על שמו: שכונת שפירא.
עדכנתי את הפוסט בזכותך 🙂
המלצות נהדרות, אני יכולה להסתובב שעות בנווה צדק, שוק הכרמל ונחלת בנימין וכל פעם להנות מחדש. הדייט המושלם לאמא ובת
המקומות האלו כל כך קסומים, שבאמת אפשר להסתובב שם שוב ושוב ולגלות עוד סמטה ועוד רחוב, וכולם כל כך יפים.
תודה רבה 🙂
אני לא ילידת העיר אבל בתקופות מסוימות ביליתי בה רבות והאזורים שאת מספרת עליהם באמת נהדרים ומרתקים. הסיפור של אמך על סמטה פלונית ואלמונית הוא פנינה, ומרגש שהקדשת את הפוסט לאמא. אשמח לשמוע על סיפורים נוספים שלה.
תודה רבה זיוה. מעריכה מאוד את תגובתך, היא מאוד רגשה אותי.
אני אנסה לשזור עוד סיפורים מפי אימי בפוסטים הבאים, 🙂
שנהב, איזה פוסט צבעוני ומקסים, מתובל בסיפורי העיר ובעיקר בזכרונותייך מאמך. מאד מרגש שהקדשת את הפוסט הזה לאמך.
תודה רבה רחלי, על המילים החמות.
מתרגשת כל פעם מחדש לקרוא את זה והחשיבות של אימי בחיי.
תודה רבה על ההמלצות. פוסט נהדר ומאורגן להפליא.
החזרת אותי למחוזות ילדותי, סבתי גרה במלצ'ט פינת בלפור, אז כל המקומות מוכרים לי.
היעד הבא שלי לבקר בצלמניה, ברחוב טשרניחובסקי ( שאוטוטו תעבור לרחוב אלנבי) שם ניתן לראות אוסף של תמונות מתל אביב לדורותיה
תודה סיוון על המילים החמות.
הצלמנייה זה לגמרי מוסד מוכר וחייב ביקור.
פוסט נהדר עם המלצות מעולות! עושה לי חשק לטייל שוב בת"א 🙂
תודה רבה מיכל! תל אביב ממש עושה חשק לטייל, בכל מצב ובכל מזג אויר 🙂